אני רוצה להתעדכן בפעילות

מלא/י את הפרטים ונעדכן אותך בפעילויות שהשותפות עושה ואיך אפשר להיות מעורב/ת

שדות המסומנים בכוכבית (*) הם שדות חובה

מיזמים קהילתיים לצמצום צריכת משאבי סביבה

צמצום משאבי צריכה בשילוב של מגוון תחומי קיימות ובהם סביבה, חברה וכלכלה
מיחזור אלקטרוניקה - Ecommunity

מקום:               פארק תעשיות משגב תרדיון

תקופה:            החל משנת 2007

סטטוס:            פעיל

כתיבת הסיכום בשנת 2015

אקומיוניטי - מיחזור אלקטרוניקה

עלות כספית:   עמותת IVN המלווה את המיזם משנת 2012 מדווחת באתרה בכל שנה החל מ-2011 על הכנסות, מספר עובדים, שיעור העובדים בעלי צרכים מיוחדים ושכרם השעתי. בשנת 2015 ההכנסות צפויות להסתכם בכ-5 מיליון ש"ח ובמפעל הועסקו 72 עובדים מהם 54 בעלי צרכים מיוחדים. השכר ששילמה חברת 'אקולוגיה לקהילה מוגנת' עד לספטמבר 2015 הסתכם בכ-4.5 מיליון ש"ח. דמי הטיפול שגובה תאגיד אקומיוניטי עבור כל אחד מסוגי הפסולת האלקטרונית, עשויים לסייע בתחשיבי כדאיות למיזמים בתחום.

 

המטרה: מחזור פסולת אלקטרונית

החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות מבוסס על ההוראות המחייבות של המועצה האירופאית בנושא פסולת אלקטרונית (WEEE) משנת 2002, ותחולתו מחודש מרץ 2014 ומחייבת את הגופים הבאים: היצרנים, היבואנים והמשווקים של ציוד אלקטרוני וכל הגופים שאחראיים לפינוי פסולת אלקטרונית.

בהגדרות החוק נקבעו יעדי המיחזור באחוזים, הוראות מפורטות למערך המיחזור וההתקשרות בין הגופים השונים והחובה לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בהסתמך על 'חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות' משנת 1998. בעקבות החוק קמו גופים רבים בישראל לטיפול בפסולת אלקטרונית, המשלבים בעלי מוגבלויות בפס הייצור, אך רק 2 גופים הוסמכו כגוף יישום מוכר ע"י המשרד להגנת הסביבה, והם תאגיד מ.א.י  ותאגיד אקומיוניטי.

מיחזור אלקטרוניקה

תאגיד אקומיוניטי הוא שותפות של חברת 'אקולוגיה לקהילה מוגנת בע"מ' אשר בבעלות מלאה של מר דני קוגן ותאגיד ERP המפעיל גופים מוכרים לטיפול בפסולת אלקטרונית ב-17 מדינות ברחבי אירופה. היזם דני קוגן הקים בשנת 2007 את מפעל אקומיוניטי במסגרת חברת 'אקולוגיה לקהילה מוגנת', תחילה בקיבוץ יסעור ובהמשך עבר לפארק תעשיות משגב תרדיון. זהו מיזם סביבתי וחברתי כאחד, בו פסולת אלקטרונית מושבת בחלקה לשוק כמוצר צריכה ע"י הרכבה של חלקי מחשבים תקינים המשלימים זה את זה לכדי מחשבים תקינים. שאר החלקים התקולים מפורקים לגורמים, כאשר רכיבים שמישים כגון ברגים ורכיבים חשמליים ממויינים ונעשה בהם שימוש מחדש, ושאר הרכיבים שאינם שמישים ממוינים עפ"י סוג החומר ממנו הם עשויים ונשלחים למפעלי מיחזור מתאימים.

מיחזור אלקטרוניקה

הפן החברתי

הפן החברתי של המיזם הוא שהביא את היזם דני קוגן, אב לילד עם צרכים מיוחדים, להקים את המיזם המשולב ולקדם בחקיקה בכנסת את הסעיף המקנה תמיכה ממשלתית לעסקים שישלבו בעלי מוגבלויות בכוח העבודה שלהם. חברת 'אקולוגיה לקהילה מוגנת' משלבת בהעסקה ישירה כ-89 עובדים בעלי צרכים מיוחדים (נכון ל-2016) בפארק התעשיה משגב-תרדיון ומעל ל-100 עובדים נוספים ברחבי הארץ במסגרת שיתופי פעולה. בעלי המוגבלויות מהווים כ-75% מכלל העובדים במפעל. העובדים מקבלים הכשרה מקצועית איכותית שמאפשרת להם להשתלב בתעשייה כעובדים איכותיים. המחשבים המושבים במיזם משווקים לעמותות ולמעוטי יכולת כלכלית החל ממחיר סמלי של כ-200 ש"ח ועד למחירי שוק תחרותיים, מה שמביא לתוצר חברתי נוסף מהמיזם.

מיחזור אלקטרוניקה

דוגמה נוספת לגישה החברתית של המיזם היא שיתוף הפעולה עם מכללת בראודה לשיפור התנאים הפיסיים לעובדים בסביבת העבודה במפעל. לאחר מספר ראיונות עם העובדים ותצפיות שטח מקצועיות, סטודנטים בקורס 'תכן הנדסי' במכללת בראודה יצרו עמדת עבודה מותאמת לפעולות המבוצעות ע"י העובד, וכמו כן הוכנסו לפס הייצור כלי עבודה משוכללים ונהלי עבודה למניעת נזקי בריאות ארוכי טווח. השיפור בתנאי העבודה מגביר את הבטיחות ואת בריאות העובדים במקום העבודה, ובד בבד מייעל את התהליכים בפס הייצור.

מיחזור אלקטרוניקה

הפן הכלכלי

המיזם מציע מגוון מוצרים איכותיים של חומרת מחשב, כמו גם שירותי מיחשוב, תיקון חומרה, השמדת מידע דיגיטלי, לוגיסטיקה מתקדמת המותאמת לצרכי חברות הייטק ואפילו אביזרי אופנה. הצלחת המיזם, כבר מראשיתו בקיבוץ יסעור, הביאה לפתיחת מרכז מיחזור נוסף באזור עמק_המעיינות. לתאגיד אקומיוניטי שורה ארוכה של שיתופי פעולה פוריים שהגבירו את ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של המיזם והרחיבו אותו לכל קצוות הארץ.

הפוטנציאל הכלכלי שבטיפול בפסולת אלקטרונית הביא חברות נוספות להיכנס לשוק, ואלו מחוייבות לפעול בשיתוף עם אחד מהתאגידים שהם גוף יישום מוכר.

תחרות ופוליטיקה

המתחרה היחידי כיום של תאגיד אקומיוניטי שהוא גם כן גוף יישום מוכר הוא תאגיד מ.א.י. בראש הדירקטוריון שלו מכהן השר להגנת הסביבה לשעבר שלום שמחון, לשעבר חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה, ובדירקטוריון חברה גם מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה לשעבר ד"ר מרים הרן. תאגיד מ.א.י עתר לבית הדין הגבוה לצדק (בג"ץ) במאי 2015 והאשים את המשרד להגנת הסביבה בהתרשלות באכיפה ואת תאגיד אקומיוניטי בטיפול בפסולת ממקורות שאינם בתחולת החוק.

 

מיחזור אלקטרוניקה

 

בנוסף, רבדים פוליטיים האופפים את תחום מיחזור הפסולת האלקטרונית עשויים להשפיע על התחרות העסקית. החברה הגדולה בישראל להעסקה ושיקום של אנשים עם מוגבלות, הפועלת גם בתחום הטיפול בפסולת אלקטרונית בשיתוף עם תאגיד מ.א.י, היא החברה הממשלתית המשקם שנוסדה בשנת 1958 ומעסיקה כיום בתעשייה כ-2,700 עובדים בעלי מוגבלויות. בשנת 2008 מונה פעיל מרכז מפלגת העבודה, ליאור שטרסברג, כמנכ"ל המשקם והוא כיהן בתפקיד 8 שנים.

קבוצת אולטרייד הפועלת גם היא בשיתוף עם תאגיד מ.א.י, מטפלת בפסולת אלקטרונית בגישת האוטומציה במיחזור אשר מפחיתה משמעותית את כוח האדם הדרוש בפס הייצור ומגדילה את תפוקו. החברה מצהירה כי היא הסוחרת הגדולה בישראל לחומרה אלקטרונית. מנכ"ל חברת אולטרייד, גדי רייכמן, הפעיל לחץ על הרשויות כדי למנוע את הברחת הפסולת האלקטרונית אל מחוץ לתחומי ישראל בניגוד לחוק. ביולי 2015 תוקן החוק כך שימנע מהתעשייה למסור פסולת אלקטרונית למי שאינו גוף יישום מוכר.

חוזקות:        

  • השלביות המתוכננת בתהליך המיחזור מאפשרת השבה מירבית של מוצרים תקינים לשוק, ומטפלת בשאר הפסולת עפ"י עקרונות מיחזור בר-קיימא.
  • למיזם מגוון תוצרים כלכליים שאינם גורעים זה מזה ושמתווספים יחדיו.
  • ההכשרה המקצועית וההעסקה הישירה כעובדים שווים במפעל מקדמת את בעלי המוגבלות מנטל חברתי לעובדים מועילים לכלכלה.
  • נציגות תעשיינים שאינם בניגוד עניינים בדירקטוריון התאגיד מקנה לו עוצמה במערכת הכלכלית.
  • המיזם משלב היטב מגוון תחומי קיימות, ובהם: סביבה, חברה וכלכלה.

חסמים:        

  • החסכון במשאבים בא על חשבון היעילות הכלכלית של מפעל המיחזור התלוי בתמיכה התקציבית של המדינה.
  • הפן הפוליטי של תחום המיחזור בכלל ומיחזור הפסולת האלקטרונית בפרט עשוי לפגוע גם במיזמים סביבתיים גרידא בתחום.
  • איסוף הפסולת האלקטרונית המופרדת מוסיף מורכבות מערכתית לתושבים.

שותפי המיזם:  תאגיד אקומיוניטי הוא שותפות של חברת 'אקולוגיה לקהילה מוגנת בע"מ' אשר בבעלות מלאה של מר דני קוגן ותאגיד ERP המפעיל גופים מוכרים לטיפול בפסולת אלקטרונית ב-17 מדינות ברחבי אירופה. שותפים עקיפים למיזם הם המשרד להגנת הסביבה, משרד הכלכלה ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

חברי אקומיוניטי

מדדי הצלחה

החוק מגדיר יעדים ברורים למדד שיעור הפסולת האלקטרונית שתדרש להיות ממוחזרת בישראל בכל אחת מהשנים הקרובות כאשר המדד גדל בהדרגה מ-15% ועד 45% מכלל פסולת זו. תאגידי המחזור מחוייבים בדיווח לתעשייה ולרשויות המפקחות אודות מדד המיחזור שהושג בכל תקופה.

בשנת 2010 יוצרו בישראל 85,000 טון פסולת אלקטרונית, וזו מהווה במשקלה כ-0.5% מכלל הפסולת שיוצרה בישראל בשנת 2013. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב העריכו כי בשנת 2012 הושלכו בישראל 150-200 אלף טון פסולת אלקטרונית.

בשנת 2012 הועברו למפעלי מיחזור פסולת אלקטרונית כמות של 26,000 טון, המהווה כ-5% מכלל הפסולת הממוחזרת באותה שנה וכ-30% מכלל הפסולת האלקטרונית (בהתבסס על נתוני 2010). דירוג שיעור המיחזור של אזורים שונים הוא גם כן מדד שכדאי לבחון.
 

מיחזור אלקטרוניקה

מנכ"ל תאגיד אקומיוניטי, צחי עין גל, הכריז כי הם אחראים למיחזור 9,000 טון פסולת אלקטרונית בשנת הפעילות הראשונה של החברה, והוחזרו לייבואנים 770,000 ש"ח שמהווים 10% מדמי הטיפול בפסולת ששולמו.

אחוז מקבלי קצבאות הנכות המועסקים בשוק העבודה הישראלי הוא נמוך במיוחד ביחס למדינות ה-OECD ועמד על כ-20% בלבד בשנת 2008 ו-26% בשנת 2014. הצלחת מיזם יכולה להמדד באחוז מבעלי הנכות באזור מסוים המועסקים בו או במספרים מוחלטים.

עובדי אקומיוניטי

מכיוון שהמיזם תלוי כיום מבחינה כלכלית במימון המדינה, ניתן לראות כהצלחה גם את העצמאות הכלכלית של העסק או העמותה, כלומר שיעור המימון העצמי של המיזם ממכירות.

פסולת אלקטרונית מאופיינת באחוז גבוה של מתכות שניתן למכור למפעלי מחזור. עקב כך, באזורים עניים קיים נוהג של הצתת פסולת מסוג זה לשם הפקת המתכת מתוך הפסולת. החלק הבעיר בפסולת מורכב בעיקר מפלסטיק שמאופיין בערך היסק גבוהה (חומר קל לבערה), אך בשריפתו הוא פולט גזים רעילים הפוגעים קשות באיכות האוויר בסביבה הקרובה ותורמים לאפקט החממה. ייתכן כי מספר ההצתות של אתרי פסולת אלקטרונית המדווחות למוקדי החירום באזור המיזם הוא מדד המעיד על הצלחתו, אך עלול להיות קשה לסנן את הדיווחים המתאימים אם לא יהיה שיתוף פעולה מצד הרשויות.

 

** מחקר וכתיבה: עמית באום 
למחקר המלא לחצו כאן 

צוות כלכלה אזורית מקיימת

מטרתו של צוות זה לקדם באזור אפשרויות לכלכלה המבוססת על הנכסים הקיימים במרחב האזורי

המשך קריאה ›
אמיתי הר לב
אמיתי הר לב
יועץ אסטרטגי - חברת מודוס
נעמי אפל
נעמי אפל
מנהלת השותפות
אביעד שר שלום
אביעד שר שלום
יועץ הקיימות של השותפות
מוחמד עמאש
מוחמד עמאש
מנהל מחלקת הנוער המועצה המקומית ג'יסר אל זרקא
ד"ר גילי ברוך
גילי ברוך
יועצת השותפות לענייני כלכלה אזורית מקיימת
הילה אטיאס אלמגור
הילה אטיאס אלמגור
דוברת המועצה המקומית בנימינה - גבעת עדה
הדס בשן
הדס בשן
מנהלת תחום מרחבים ביוספריים, קק"ל
עמוס וייל
עמוס וייל
מזכיר הוועדה החקלאית בנימינה - גבעת עדה
איל טפרברג
איל טפרברג
חבר פורום היזמים
טלי ודורון בר דויד
טלי ודורון בר דויד
בעלי עסק "משלוח מטלי"
נטע חנין
נטע חנין
מנהלת הג'סטהאוס של ג'וחה
אחמד ג'וחה
אחמד ג'וחה
בעלים הג'סטהאוס של ג'וחה
איל כגן
איל כגן
יזם
אלישבע גלעד
אלישבע גלעד
חברת פורום היזמים
מירב אזולאי
מירב אזולאי
מנהלת מרכז מעברים כרמל מנשה
דני ביתן
דני ביתן
מזכיר המועצה המקומית זכרון יעקב
דורון פהימה
דורון פהימה
מנהל מרכז מט"י move אזור חדרה
מירב אביב
מירב אביב
מנהלת עמותת כרמלים
ליקה לוי
ליקה לוי
מנהלת פורום מנהיגות נשים לעסקים
אבי שוורצברג
אבי שוורצברג
יו"ר הועדה החקלאית אלונה
מיכאל לסרי
מיכאל לסרי
יזם סולארי
דריה מוזס
דריה מוזס
ליווי עסקי
בני בן ישראל
בני בן ישראל
בעל עסק לתיירות קולינרית
צח גלזר
צח גלזר
מנהל דיר העיזים ברמת הנדיב
גלי כהן
גלי כהן
מנהלת תחום קהל - רמת הנדיב
דגנית אזולאי
דגנית אזולאי
בעלים של מסעדת "אדמה"
כמי זריהן הלר
כמי זריהן הלר
מנהלת פרויקטים, פעילה בתחום הקמת שביל אופניים
רותי בן ישראל
רותי בן ישראל
אוצרת יין
נגה שני
נגה שני
יעוץ אסטרטגי - חברת מודוס
הילה רווה
הילה רווה
רכזת התיאום של השותפות
גולן תשבי
גולן תשבי
בעלים יקב תשבי
חגית פלוגי
חגית פלוגי
בעלים מסעדת פלוגי