אני רוצה להתעדכן בפעילות

מלא/י את הפרטים ונעדכן אותך בפעילויות שהשותפות עושה ואיך אפשר להיות מעורב/ת

שדות המסומנים בכוכבית (*) הם שדות חובה

קיום משותף של טבע, חקלאות ואדם

מציאת איזון בין טבע וסביבה למרחב חקלאי פעיל
מהו קיום משותף של טבע, חקלאות ואדם?
טרקטור חורש וברקע רכבת

במרחב השותפות קיימים שטחים טבעיים (שמורות טבע, יערות נטועים, שטחים פתוחים) לצד שטחים חקלאיים ויישובים, המתקיימים זה לצד זה. למרות שכל אחד משימושי קרקע אלו מתנהל באופן עצמאי, הם משפיעים זה על זה. ברור לנו בשותפות לקיימות אזורית, שייחודו וצביונו של האזור קשור קשר בל ינתק לאפשרות לקיים חקלאות, טבע והתיישבות משגשגים. שאפשר לנהל ולקיים את הכל, תוך הבנה והתחשבות הדדית ומבלי שאחד יבוא על חשבון האחר. האתגר שלנו: למצוא את הדרכים לאפשר קיום משותף שכזה במרחב הזה, מתוך אמון, כבוד הדדי ודיאלוג רציף.

 

אסטרטגיה לקיום משותף של טבע חקלאות ואדם:

השותפות לקיימות אזורית מגבשת אסטרטגיה מוסכמת לקיום משותף של טבע חקלאות ואדם בדיאלוג משמעותי בין בעלי עניין רבים החברים בשותפות.  אסטרטגיה מתייחסת לשלוש שאלות מרכזיות: מהו המצב הקיים בתחום (מהן הבעיות וההזדמנויות המרכזיות כיום), מהי תמונת העתיד (חזון) הרצויה (לאן אנו שואפים להגיע) ומהם הצעדים שיש לנקוט על מנת לממש בפועל את החזון שהוגדר. לצורך גיבוש האסטרטגיה הוקם צוות משימה ששותפים בו נציגי מגוון בעלי עניין. הצוות נפגש לסדרת סדנאות בהן הוגדרו יחד הסוגיות המרכזיות בתחום, גובשו תובנות לגבי עיקרי המצב הקיים באזור ועוצבה תמונת העתיד הרצויה. בהמשך התהליך נוסחו מטרות לקידום, הוגדרו  כיווני פעולה אסטרטגיים והוצע סל פרויקטים למימוש.

 

מהן הסוגיות המרכזיות בהן עוסקת האסטרטגיה:

סוגיות מרכזיות באסטרטגיה של צוות קיום משותף של טבע, חקלאות ואדם

 

מה קורה באזור שלנו:

קיום משותף של 3 תחומים מורכבים כשלעצמם וכתוצאה מכך הוא באופן טבעי סבוך ומאתגר. כחלק מהתהליך האסטרטגי למדנו יחד את המצב הקיים באזור ביחס לסוגיות שזוהו כחשובות יותר:

מערכות יחסים, אמון וכבוד הדדי – זהו הנושא שהוגדר כחשוב ביותר על ידי פורום בעלי העניין. כיום, קיימת חשדנות וחוסר אמון בין חקלאים, תושבים שאינם חקלאים ונציגי ארגוני סביבה סביב נושאים שונים. חסרה במה למפגש ודיאלוג, מידע חשוב והיכרות אחד עם השני. מאידך, לכולם חשוב מאוד להמשיך לקיים את החקלאות, לשמור על ערכי טבע ונוף ועל איכות החיים של התושבים באזור.

ריסוסים - יש ירידה בכמות הריסוסים באזור ומעבר הדרגתי להדברה משולבת. החקלאים מרססים על פי רוב לפי המלצות המדריך של משרד החקלאות המציע את חומר הריסוס המתאים והסביבתי ביותר. מרבית הריסוסים בהם משתמשים באזור השותפות הם ברמת סיכון נמוכה יחסית (3-4). עם זאת קיים חשש ופחד של התושבים מריסוסים, הנובע גם מחוסר במידע ומחוסר תיאום בין חקלאים לתושבים.

פעילות אדם בשטח חקלאי - קיימות גניבות ופגיעות שונות בתוך השטח החקלאי. ניתן לחלק את פעילות בני האדם בשטחים החקלאיים ל-3: אנשים שנכנסים לשטח החקלאי תוך כדי טיול ולאו דווקא יוצרים נזק, גניבות גדולות (מסחריות או לאומניות) וגניבות פרי או פגיעה בתשתיות של מטיילים.

נזקי בעלי חיים לחקלאות - נזקי בעלי החיים לחקלאות הם גדולים, אך לא קיים מיפוי מרחבי וכמותי של התופעה. במועצה אזורית חוף כרמל עובד פקח של רשות שמורות הטבע והגנים, אשר ממפה את התופעה ונותן מענה נקודתי בעת הצורך. במועצות האחרות החברות בשותפות לא קיים גורם נקודתי המספק מענה לבעיה זו.

פסולת חקלאית - עיקר הפסולת החקלאית היא אריזות חומרי הדברה, פלסטיקים, רשתות וניילונים, פחת פרי, פגרי בעלי חיים וגזם. חסרים מתקנים נוחים ונגישים בהם יכולים חקלאים לזרוק את מיכלי ההדברה והריסוס. משרד החקלאות ממעט לאשר שריפה של גזם ופסולת אורגאנית מטעמים סביבתיים. מרסקת גזם היא הפתרון הסביבתי ביותר לפסולת אורגאנית, אך השימוש בה יקר והעלויות הגבוהות הן על חשבון החקלאי.

פסולת בשטחים פתוחים - בשטחים הפתוחים יש פסולת רבה: פסולת בניין, פסולת מפיקניקים ופסולות אחרות, עם זאת לא קיים מיפוי מסודר של מוקדי הפסולת. זוהי בעיה ארצית ויש קושי לאכוף את השלכת הפסולת. בנוסף, קבלנים, שיפוצניקים ותושבים מהאזור לא מכירים את כלל הפתרונות הקיימים באזור, לפינוי פסולת בניין.

שטחים פתוחים - כלל השטחים הפתוחים באזור השותפות לקיימות אזורית ממופים. קיים צורך מצד תושבים לטפח שטחים פתוחים ממוקדים הנמצאים בסמוך לשטחי המגורים. הרעיון המארגן לניהול וטיפוח של שטחים כאלו הוא שיתוף פעולה אזורי בין הקהילה הצמודה, הרשות המקומית וגורמים רלוונטיים נוספים כגון רשות שמורות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, רשות ניקוז ואחרים.

מרעה - שטחי המרעה באזור השותפות לקיימות אזורית ממופים. כמו כן קיים שיתוף פעולה טוב בין רועים, רשות שמורות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, רשות המרעה וגורמים נוספים. בנקודות נבחרות (במפגש עם שבילים ראשיים) קיימים מעברים מוסדרים לשטחי המרעה המיועדים להולכי רגל ולרוכבי אופניים.

פלטפורמות שיווק ישיר - כיום אין באזור פלטפורמות לשיווק ישיר אלא רק מכירה בחצרות החקלאים. 60-70 אחוזים מסך התוצרת החקלאית נמכרת לרשתות ולסיטונאים ורק 5-10 אחוזים מסך התוצרת נמכרת ישירות לצרכן. מרבית המשקים אינם בנויים למכירה ישירה, אלא למכירה בכמויות גדולות לרשתות. המכירה הישירה נתפסת כמחזקת קהילתיות וכמשהו שיש לו תרומה למערכות היחסים בין חקלאים לתושבים ולקידום כלכלה מקומית מקיימת.

 

מה אפשר לעשות באזור?

·       קיום קבוצת הידברות תושבים-חקלאים שתעסוק במזעור בעיות והתמודדות איתן באופן קבוע

·       שיקום נחל תנינים וגדותיו וניהול ממשק התפעול שלו על ידי בעלי העניין

·       שיקום אקולוגי של שולי שדות חקלאיים והפיכתם למקור להאבקה ולהדברה טבעית

פיילוט לטיפול בזבוב הפירות
מלכודת לזבוב הפירות

שיתוף הקהילה במיזם חקלאי, למען אוויר נקי ותוצרת חקלאית נקייה מחומרי הדברה לטובת כולנו

כחלק ממאמץ אזורי, התגבש בשנים האחרונות מיזם להדברת זבוב הים-התיכון (שמזיק לעצי הדר ולנשירים) באמצעות מלכודות (הדברה ידידותית לסביבה שלא מפזרת חומרים רעילים). הבעיה היא שכדי שהמאמץ הזה יהיה אפקטיבי המלכודות חייבות להיות מפוזרות באופן רציף על פני שטחים גדולים.

בשנת 2015 בוצע פרויקט פיילוט באזור מוגבל בגבעת עדה ובנימינה בו פוזרו 1,100 מתקנים בחצרות וגנים ציבוריים שבהם היו עצי פרי, בשיתוף פעולה עם הועד החקלאי. את הפרויקט מרכז עופר מנדלסון, חוקר העוסק בנושאי הדברה ידידותית לסביבה וחקלאות בת קיימא באזורנו מזה מספר שנים.

ניטור אוכלוסיית הזבוב ב 2015 הראה ירידה באוכלוסיית הזבוב באזורים שבהם פוזרו מתקנים. הנתונים זמינים לתושבים באתר אינטרנט

ב 2016 הוחלט להמשיך ואף להרחיב את הפרויקט תוך חיזוק שיתוף הפעולה עם הקהילה, בעיקר תוך שילוב מערכת החינוך ותנועות הנוער בפעילות ובהגברת המודעות לנושא.

מיזמים קשורים
  • היער הנדיב (יער מאכל) פיתוח אקולוגי-קהילתי של רצועת שטח הצמודה למסילת הברזל בבנימינה והפיכתה למתחם פורה ושוקק, אשר יהווה נקודת מפגש לקהילה המקומית.

  • טיפוח ערוץ נחל גיבור טיפוח רצועת הנחל השכונתי לרווחת תושבי הקהילה ולמען חיבורם לטבע.

  • פרחי בר תושבי בנימינה – גבעת-עדה מאמצים קטעי רחובות הסמוכים לבתיהם וזורעים בהם פרחי בר תוך תפיסה של גינון בר קיימא. המיסם מתבסס על תפיסה של גינון בר קיימא ללא השקיה נוספת מעבר למשאבי הטבע, וללא תחזוקה עודפת, אשר מבוסס על מגוון קיים של צמחיה ארץ ישראלית.

  • חיים לנחל תנינים קבוצת פעילים אשר מבקשת לקדם את שיקומו של הנחל לרווחת התושבים. במסגרת זו מתקיימים ימי פעילות חווייתית והקמת פינת ישיבה על שפת הנחל, בשיתוף עם רשות ניקוז כרמל. 

  • עצי מורשת מיפוי עצים ותיקים באמצעות טופס מקוון, בתוספת פרטי ארכיון היסטוריים.

  • שביל נושא טיפוח אתרים ארכיאולוגיים לאורך נחל תנינים ויצירת שביל נושאי שיחבר ביניהם.

צוות קיום משותף של טבע, חקלאות ואדם

מציאת איזון עדין בין שימושי הקרקע השונים באזור

המשך קריאה ›
אמיתי הר לב
אמיתי הר לב
יועץ אסטרטגי - חברת מודוס
נעמי אפל
נעמי אפל
מנהלת השותפות
אביעד שר שלום
אביעד שר שלום
יועץ הקיימות של השותפות
יחיעם אלטשולר
יחיעם אלטשולר
חקלאי
עמנואל קאופשטיין
עמנואל קאופשטיין
אבי גולדשטיין
אבי גולדשטיין
חקלאי
אבי פרבולוצקי
אבי פרבולוצקי
יועץ השותפות לעניין קיום משותף של טבע, חקלאות ואדם
יגיל אוסם
יגיל אוסם
יועץ השותפות לענייני קיום משותף של טבע, חקלאות ואדם
רותי לפידות
רותי לפידות
ראש הוועדה לאיכות הסביבה - מ"מ בנימינה - גבעת עדה
מודי ברכה
מודי ברכה
מנהל מחלקת איכות הסביבה - מ.א חוף הכרמל
דיוויד ברייטבורד
דיוויד ברייטבורד
מהנדס המועצה המקומית בנימינה - גבעת עדה
הדס בשן
הדס בשן
מנהלת תחום מרחבים ביוספריים, קק"ל
עמוס וייל
עמוס וייל
מזכיר הוועדה החקלאית בנימינה - גבעת עדה
ברוך אורן
ברוך אורן
יזם ואקטיביסט חברתי
איל טפרברג
איל טפרברג
חבר צוות המיזמים
לירון אמדור
לירון אמדור
יועצת חקלאית לצוות תכנית מתאר זכרון יעקב
יעל לביא אפרת
יעל לביא אפרת
רכזת שמירת טבע, מחוז חיפה, החהל"ט
רחלי שוורץ צחור
רחלי שוורץ צחור
ראש צוות הקיימות, רמת הנדיב
דבי לרר
דבי לרר
מובילת פרויקט גינון בר קיימא בשותפות
יניב פילדסט
יניב פילדסט
חבר צוות היזמים
ענת לב ארי
ענת לב ארי
חברת צוות היזמים
תמר ארבל אלישע
תמר ארבל אלישע
מנהלת תחום קהילה בשותפות
נילי מנור
נילי מנור
זרי גרמי
זרי גרמי
יו"ר העמותה כחול וירוק, חבר המועצה האזורית חוף הכרמל
אלברט קמינר
אלברט קמינר
מנהל פארק הטבע, רמת הנדיב
מירי ארנסון קרחי
מירי ארנסון - קרחי
חברת צוות המיזמים
בן רוזנברג
בן רוזנברג
אקולוג רשות הטבע והגנים
נירית אסף
נירית אסף
צוות ההדרכה - רמת הנדיב
ברוריה מידן
ברוריה מידן
משתתפת בתכנית מנהיגות אזורית לקיימות
אורית כפרי כהן
אורית כפרי כהן
יועצת סביבתית
משה יזרעאלי
משה יזרעאלי
מנהל רשות ניקוז כרמל
אורי מורן
אורי מורן
יועץ אקו - הידרולוגי
אשר גרף
אשר גרף
יו"ר הועדה החקלאית זכרון יעקב
ליאת הדר
ליאת הדר
מנהלת תחום מחקר רמת הנדיב
אבי שוורצברג
אבי שוורצברג
יו"ר הועדה החקלאית אלונה
נדב הדר
נדב הדר
מהנדס המועצה המקומית זכרון יעקב
נגה שני
נגה שני
יעוץ אסטרטגי - חברת מודוס
נדב שדה
נדב שדה
מתכנן ערים
מנדי שפיגלר
מנדי שפיגלר
מהנדס הוועדה המרחבית שומרון
הילה רווה
הילה רווה
רכזת התיאום של השותפות
זעים עמאש
זעים עמאש
עוזר ראש המועצה המקומית ג'יסר אל זרקא
הילה שמון
הילה שמון
אחראית ממשק שימור חיות בר
מור אשכנזי
מור אשכנזי
אחראי לימוד מצב קיים
מיכל מדעי
מיכל מדעי
אדריכלית
מרגרט לב
מרגרט לב
חברת העמותה לשחזור ושימור בנימינה
אביטל עצמון
אביטל עצמון
מתכננת נוף
מנשקה פולק
מנשקה פולק
רכז הוועדה החקלאית מועצה אזורית חוף הכרמל
עילי קורן
עילי קורן
מנהל היחידה הסביבתית יקנעם - מגידו - אלונה