גישה חינוכית בה הטבע בטבע וסביבה טבעית (גינות ואתרי טבע עירוני) מרחבים בעלי סגולות ייחודיות המאפשרים תהליכים חינוכיים משמעותיים.

בעשרות השנים האחרונות אורח החיים המערבי, הכולל שהייה במבנים וצפייה במסכים, הוביל להתרחקות וניתוק האדם מהטבע. מחקרים מראים כי אורח חיים זה תורם להשמנה, הפרעות קשב, בעיות מוטוריות, דיכאון ועוד. תופעות אלו קיבלו את השם "Nature Deficit Disorder" - "הפרעת החסך בטבע" .

התפיסה של "חינוך במרחבים טבעיים" מציעה חיבור מחודש עם הסביבה ומענה, במסגרת החינוכית, לחסכים אלו.

שהייה במרחבים טבעיים תורמת לרווחה שלנו ומסייעת לבניית יכולות חברתיות רגשיות, חברתיות, קוגניטיביות ופיזיות.

המרחבים הטבעיים מאפשרים למידה אחרת, הוליסטית, המתבססת על חקר וגילוי ומשלבת תחומי דעת מגוונים אשר יכולה לתת מענה למיומנויות הנדרשות בעולם המשתנה: פיתוח יצירתיות, חדשנות ומקוריות, יכולת לעבוד בשיתוף פעולה עם אחרים, שכלול אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה ועוד.