מקום: דלאס, טקסס, ארה"ב

תקופה: החל משנת 1993

סטטוס: פעיל (נכון לשנת 2015)

עלות כספית: אחד המומחים לתחום חנויות המזון המושב הוציא לאור מדריך יישומי להקמת חנות מזון מושב המוצע למכירה ברשת ובחלקו זמין לצפייה בבלוג באתר הכותב. המדריך מלווה גם בתוכנה לניהול עסק מסוג זה. להערכת אותו מומחה, עלות הקמת חנות בגודל כ-280 מ"ר היא כ-30,000$ (כ-120,000 ש"ח).

מה זה?

חנות המזון המושב The Grocery Clearance Center משווקת עודפי מזון ומוצרי מזון שאינם בשיאם, כגון מוצרים ארוזים פגי תוקף וירקות ופירות בשלים מאוד, כמתואר בכתבת מגזין פורבס. כמו כן, משווקים בחנות זו גם מוצרי צריכה משלימים הנמכרים לרוב במרכולים, שמקורם בעודפי ייצור ושיווק. חנות מסוג זה הינה עסק כלכלי לכל דבר, והיא איננה מפעל הזנה התנדבותי.

בארה"ב קיימות מאות חנויות מזון מושב, וחלקן נמנות ברשימה שפורסמה בכתבה במגזין טיים. כתבת וידאו בנושא מציגה חנות אחת לדוגמה ואת הרעיון בקווים כלליים.

איך זה עובד?

מוצרי המזון הנמכרים בחנות מגיעים ממרכז השבת מזון אזורי שממיין סחורה פגומה או בעלת תוויות פגות תוקף, ומפיץ לרשתות קמעונאיות רק פריטים המותרים לשיווק.

ההובלה נעשית לרוב בערימת קרטונים בשימוש חוזר על גבי משטחי הובלה (Banana Box Pallets).

החנות משווקת את המוצרים במחצית המחיר המומלץ לצרכן לאותם המוצרים. באמצעות דף הפייסבוק העסקי שלה, החנות מעדכנת באופן תדיר את לקוחותיה על רענון הסחורה בחנות, ומעודדת דיונים בין לקוחותיה.

למה זה חשוב?

השבת מזון ממניעים סביבתיים נעשית רווחת בשנים האחרונות גם ע"י אנשים בודדים, עפ"י אתר freegan.info שמרכז כתבות בנושא משנת 2005. תחום זה מכונה בקרב חברי הקהילה צלילת פחים (Dumpster Diving) מכיוון שנבירה באשפה ובסביבתה היא אמצעי איסוף המזון העיקרי של אנשים אלו.

בדצמבר 2015 הפרלמנט הצרפתי הצביע פה אחד בעד חוק האוסר על השלכת מזון ופגיעה במזון שהושלך. נציג הרפובליקנים Jean-Pierre Decool זעק במליאה כי: "זריקת בגט אחד שקולה לריקון אמבטיה מלאה במים, וקילו בקר שנזרק מבזבז 15 קוב מים". החוק קודם ע"י ArashDerambarsh, חבר מועצת אחד הפרברים של פאריס ובן לפליטים מאירן, שהשיג מעל ל-740,000 חתימות על עצומה בנושא.

חוזקות:   

• ניצולת משאבי טבע - המזון המושב נצרך במקום להיזרק לאשפה. בכך הוא מונע את הנזק הסביבתי הנגרם מייצור מזון חלופי לאותו אדם שצרך אותו, כמו גם את הזיהום שצפוי להגרם כאשר מזון נפלט למטמנות פסולת.
• מודל כלכלי סטנדרטי - אעפ"י שהשיווק המושב אינו נפוץ בישראל, השיטה נפוצה במספר מדינות בעולם המערבי, והמודל הכלכלי רק מעט שונה מזה של מרכול רגיל.
• תועלת כלכלית לצרכן - עסק זה מתפתח בתקופת שפל כלכלי, אך הלקוחות ישארו נאמנים לו גם בהתאוששות הכלכלה אם הוכיח יחס תועלת\עלות גבוה.
• מגוון מתחלף - יש אנשים שנהנים ממגוון המוצרים המתחלף בחנות, ובעיקר צרכנים הרגילים לקנות מוצרים עפ"י המבצעים המתחלפים בחנויות.
• קהילתיות - חנות זו שונה במהותה בכך שהיא מתבססת על הקונים הקבועים ליצירת מוניטין ולפרסומים היומיים ולכן שואפת לגיבוש קהילתי של תושבי האזור.

חסמים:    

• חקיקה - יש לבחון באיזה היקף החוק מאפשר ממכר מזון מושב. תקנות משרד הבריאות בישראל מחמירות במיוחד, וקיים גם מגוון רחב של תקנות עזר מקומיות שכדאי לבחון. ניתן להעזר בחקיקה היעודית ובהנחיות להשבת מזון שנעשתה ע"י מספר גופים ברחבי בארה"ב ובהם: הנחיות מקיפות לתוכניות השבת מזון מטעם ועדה רב-משרדית להשבת מזון (CFP), מנהל המזון והתרופות הלאומי (FDA), משרד הבריאות של מדינת ארקנסו, משרדי החקלאות במדינות ג'ורג'יה, מיין, ניו-יורק, מחוז לוס אנג'לס ועוד. 
• איכות - המוצרים המשווקים בחנות מזון מושב עשויים בעלי פגם הנראה לעין ולעיתים קרובות אף באיכות ירודה ביחס למוצרים המשווקים במרכול רגיל.
• ארעיות - אנשים מסויימים יעדיפו מלאי מוצרים קבוע על פני ההיצע האירעי שבחנות מסוג זה.

שותפי המיזם: לכל החנויות שנסקרו לעיל יש בעלים פרטיים.

מדדי הצלחה

בסקירה משפטית מקיפה שנעשתה בנושא השבת מזון בארה"ב מצוין כי 21% מהפסולת בארה"ב היא שארי מזון וכמחצית מכמות זו נוצרת בשלב השיווק. הפחתה של כ-15% מבזבוז המזון בארה"ב יכולה להזין 25 מיליון אנשים.

ניתן להמיר את בזבוז המזון למשאבי הטבע הדרושים לייצור מזון חלופי, כפי שהעריך המכון העולמי למשאבים, וכך לכמת במדדים את החיסכון במשאבים: קרקע, אנרגיה מדלקים מאובנים, מי שתייה ועוד. ניתן גם להעריך את התועלות הכלכליות של כל אחד מהמשאבים ובכך ליצור מדד שקול כסף לחסכון.

חנות השבת מזון זה עשויה להוזיל משמעותית את עלות סל הקניות הכוללת לצרכן. המוצרים בחנויות מזון מושב בארה"ב משווקים לרוב לצרכן במחצית ממחיר אותם מוצרים בחנות רגילה.

** מחקר וכתיבה: עמית באום 
למחקר המלא לחצו כאן