מקום:               בוסטון, מסצ'וסטס, ארה"ב

תקופה:            החל משנת 2001

סטטוס:            פעיל

שותפי המיזם:  רשת FabLab נמצאת תחת חסותה של MIT, והמעבדות מוקמות לרוב בתוך מוסדות חינוך טכנולוגיים שהם השותף המקומי.

עלות כספית:   עלות הקמת FabLab מוערכת ע"י ארגון FabLab העולמי בכ-60,000$ (כ-240,000 ש"ח), עבור קניית ציוד וחומרים. מחקר ניהולי שסקר מעבדות FabLab ברחבי העולם, מצביע על עלות תפעול בטווח 30-120 אלף € (120-480 אלף ש"ח) בשנה, כתלות במודל העסקי ובמשאבים הזמינים. מחקר המשך דן בסוגיות הניהול של מיזם שכזה.

מה זה?

מעבדות FabLab (קיצור של Fabrication Laboratory) הן חלק מרשת מעבדות הייצור של המכון הטכנולוגי במסצ'וסטס, שמטרתו לבחון את הקשר בין עולם המידע הדיגיטלי לעולם המחושי.

המעבדות מורכבות ממספר רכיבים מהותיים, המאפשרים ייצור של מגוון רחב של מוצרים חדשניים ליזמות ולפתרון בעיות ממוקדות והם: מדפסת תלת-ממד (3D printer); מכשירים ממוחשבים  לחיתוך או לצריבה של יריעות חומר בלייזר, בפלסמה, בסילון מים או בלהב; כרסומות דיגיטליות (CNC) במגוון גדלים ורמות דיוק; חותכן שלטים (Signcutter); וכלים לתכנות, הרכבה ובדיקה של שבבים אלקטרוניים מהירים וזולים.

מספר מעבדות FabLab פועלות לקידום מיזמים סביבתיים מובהקים, כגון מיחזור פסולת אלקטרונית להרכבת מחשבים בעיר דקר בירת סנגל, ושלל המיזמים של מעבדת FabLab ברצלונה. מעבדת FabLab אחת שראוייה לציון בהקשר השותפות לקיימות אזורית היא Sustainable South Bronx או בקיצור SSBx. עמותת SSBx קמה בשנת 2001 במטרה לשקם את רובע דרום-ברונקס בעיר ניו-יורק מבחינה כלכלית, סביבתית וחברתית. בשנת 2007 הוקמה המעבדה הניידת של MIT, או בשמה הרשמי Mobile FabLab, במטרה להנגיש את טכנולוגית המעבדה לקהילות מרוחקות, וכדי לאפשר להן לייסד מעבדות FabLab מקומיות.

ארגון SSBx היה בין הראשונים שזכו לשיתוף פעולה עם המעבדה הניידת. על בסיס שיתוף הפעולה עם MIT, זכתה מעבדת SSBx למענק קרן MacArthur שמימן את התוכנית החינוכית במסגרת FabLab. הרעיון היה לקשר בין אומנים לבין תלמידים בשכונה שזכו לליווי צמוד בתהליך היצירתי, בנסיון לחזק את הזיקה לטכנולוגיה, למערכת החינוך ולבעיות סביבתיות. במעבדת SSBx עודדו את התלמידים להגות חדשנות סביבתית וליצור באמצעות חומרים משומשים למיחזור. המיזם פעל במשך 6 שנים עד להפסקתו בשנת 2012.

בשנת 2015 כבר מנתה הרשת העולמית 585 מעבדות FabLab, מתוכן 3 מעבדות בישראל הפועלות תחת המוסדות הבאים: המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון, בית הנסן בירושלים והמדעטק בחיפה. מלבד המוסדות המוכרים ע"י רשת FabLab של MIT, קיימות בישראל מעבדות נוספות בגישה דומה של הנגשת טכנולוגיות הייצור לציבור הרחב, כגון רשת מעבדות XLN ומעבדות עצמאיות נוספות מייסודה: מונא במג'ד אל-כרום, Haifa3D במכללת תלתן בחיפה, ירושלאב במכללת מוסררה בירושלים ואידאהטק במכללת עתיד בקריית מוצקין.

מבין מעבדות הייצור הקהילתיות בישראל, כנראה המעניינת ביותר בהקשר של השותפות לקיימות אזורית, היא מונא (פירוש השם בערבית: "משאלה") שבגליל המערבי. המעבדה הושקה בשנת 2013 ביישוב סכנין ונחנכה במעמד צ'רלס בולדן, ראש סוכנות החלל האמריקאית (NASA). עקב הפגנת עוינות מצד מספר תושבים בסכנין, בשנת 2014 הועתקה פעילות המעבדה ליישוב מג'ד אל-כרום.
למרכז מונא יש כיום מספר שלוחות ברחבי הגליל שמתפרסות עד לקרית שמונה.

חוזקות:           

• גיבוש קהילה מקומית בשיתוף כלל המגזרים.
• המיזם מאפשר לקהילה למצוא פתרונות שמותאמים לבעיות המקומיות המטרידות ביותר.
• יצירת חממה לחדשנות סביבתית.
• שיתוף רעיונות ודוגמאות בקהילה בינלאומית רחבה.
• תרומה לתחומי קיימות רבים ובהם: מיחזור, חברה, חינוך ויזמות טכנולוגית.

חסמים:           

• עלות ההקמה גבוהה.
• השפעת מעבדת FabLab על הקטנת הצריכה של משאבי סביבה היא לרוב עקיפה.

מדדי הצלחה

בבואנו לבחון את התועלת הסביבתית של FabLab יש להסתכל על מיזם זה כתשתית לפעילות יצירתית, מעין חממה טכנולוגית, שבהכוונה נכונה יכולה להעלות פתרונות יצירתיים לבעיות סביבתיות מקומיות. אעפ"י שקיימות צורות רבות לחממה טכנולוגית, FabLab היא כנראה המתאימה ביותר לקידום חדשנות סביבתית, כפי שמוסבר במאמר משנת 2015 ובפרסום הבנק העולמי משנת 2014.

הספר FabLab: Of Machines, Makers and Inventors מביא לדוגמה (החל מעמוד 234) את המיזם של Ashish Gawade בהודו, שצמח מתוך מעבדת FabLab מקומית. חברת BOPEEI שהתפתחה מהמיזם שמה לה למטרה למצוא פתרונות אנרגיה ברי-השגה ולקדם חדשנות סביבתית.

באופן כללי, טכנולוגיות הייצור הדיגיטלי מאפשרות הפחתה משמעותית בחומרי גלם בייצור מוצרי צריכה, הודות ליכולת הייצור המרחבית (3D) והודות לאופטימיזציה מתמשכת בשיתוף קהילת יוצרים רחבה. כמו כן, שיטות הייצור החדשניות פורצות את גבולות הייצור התעשייתי ומאפשרות התנסות בשימוש בחומרים שונים כחלופות לחומרי הגלם המסורתיים. מעבדות ייצור רבות מדגישות את השימוש בחומר ממוחזר ככל הניתן, ומשתמשות פעמים רבות ככל האפשר במשאבים הדלים העומדים לרשותן כמודגם לעיל.

** מחקר וכתיבה: עמית באום 
** פרסום המחקר:   2016
למחקר המלא לחצו כאן