מקום:               הולנד
תקופה:            החל משנת 1885
סטטוס:            פעיל (נכון לינואר 2016)
שותפי המיזם:  מרבית תושבי הולנד, הרשויות המקומיות ומשפחת המלוכה.
עלות כספית:   הפסד מע"מ ממכירות של כ-330 מיליון € (1.3 מיליארד ש"ח) ועלויות תפעול לרשויות

אודות המיזם

יום המלך, או Koningsdag בהולנדית, הוא חג לאומי להוקרת משפחת המלוכה מצד נתיני הממלכה ונהפוכהו. חג זו הוכרז בשנת 1885, במלאת 5 שנים להולדתה של הנסיכה Wilhelmin, תחילה בשם יום הנסיכה. החג נוצר באופן יזום ע"י הסיעה הליברלית בממשלת הולנד, כדי לקדם אחדות לאומית ופיוס.

אחד הסממנים הבולטים של יום המלך הוא שוק הפשפשים החופשי, שנקרא בהולנדית Vrijmarkt. ביום זה מכירת רחוב בכל רחבי הולנד מותרת ופטורה ממע"מ. דבר זה מביא מיליוני אנשים להשתתף בשוק החפצים המשומשים הגדול בעולם.

השוק החופשי מהווה כלי חינוכי, וילדים רבים נוטלים בו חלק פעיל תוך מכירת חפציהם האישיים שאינם עוד בשימוש. מכיוון שהמיקוח מחויב במסורת השוק, מקובל לבצע מול ילדים מיקוח הפוך, בו מבוגרים מנסים להעלות את המחיר ועל הילדים להתעקש להורידו קרוב ביותר למחיר שהציעו בתחילה.

סממן נוסף הוא הביגוד הכתום שנוהגים ללבוש כל אזרחי הולנד לציון בית המלוכה ה"כתום" (Orange-Nassau). הגוון האחיד, המכונה גם "הטירוף הכתום" (Oranjegekte בהולנדית) מקנה אווירה ייחודית לשווקים ברחבי הממלכה.

שוק אחר הראוי לציון הוא First Monday Trade Days שבעיירה קנטון בטקסס ארה"ב. העיירה מונה 5,000 איש בלבד, אך טוענת לתואר שוק הפשפשים הפתוח הגדול בארה"ב הפועל בעקביות. השוק נוסד בשנות ה-50 של המאה ה-19 כאשר השופט האזורי הגיע ביום שני הראשון בכל חודש לבצע משפטים זריזים ולבצע הוצאות להורג בתלייה פומבית. הארוע משך צופים מרחבי האזור, כמו גם סוחרים רבים שהציעו לקהל את מרכולתם. השוק התרחב מעבר לקיבולת שהתאפשרה בכיכר המרכזית בו נערך, ובשנת 1965 העירייה רכשה קרקע ייעודית להמשך קיום המסורת. שוק First Monday Trade Days בקנטון משתרע כיום על פני 2 קמ"ר, ופועל למשך 4 ימים עוקבים בתחילת בכל חודש, במהלכם באים כ- 100,000-400,000 מבקרים לקנות מ-6,000 הדוכנים הפזורים על שטח נרחב. האירוע מוכוון למשוך תיירות לעיירה, ובמקביל אליו משווקות אפשרויות האירוח באזור.

יש להבחין בין שווקים חופשיים לבין ירידי מכירות שמורכבים לרוב מעסקים פרטיים והכניסה אליהם בתשלום. דוגמה ליריד מכירות שכזה הוא יריד Northland באדמונטון, קנדה, הטוען לכתר שוק הפשפשים הגדול בעולם, למרות שהוא מורכב ברובו מחנויות, הכניסה אליו מותנית בתשלום של 5-15 דולר קנדי והוא מאכזב מבחינת היצע החפצים עפ"י מספר חובבי שווקים.

חוזקות:        

• שוק פשפשים של כלל התושבים משנה את המוסכמות החברתיות לגבי צרכנות.
• צפויה הפחתה ניכרת בצריכה של מוצרים המשמשים למשך מספר שנים.
• בשוק הפשפשים קיים תמריץ כלכלי למוכרים ולקונים כאחד.
• אווירת השוק מפחיתה חסמי תקשורת ומסייעת לגיבוש קהילה.
• מסורת רב שנתית במקום קבוע תורמת להעצמת מורשת תרבותית מקומית.
• היריד החגיגי מהווה מוקד משיכה תיירותי שמכניס רווחים כלכליים ניכרים לאזור.

חסמים:        

• למאפיין התרבותי השפעה מכריעה על ההחלטה אם לקחת חלק בשוק פשפשים.
• כל שוק פשפשים טומן בחובו עלויות תפעול גבוהות לרשויות.
• השווקים שנסקרו הם בעלי מסורת ותיקה, וייתכן שיקח זמן רב להתנעת מיזם מוצלח בתחום.

מדדי הצלחה

סקר בנק ING ההולנדי משנת 2015 העריך כי רבע (27%) מתושבי הולנד מוכרים חפצים משומשים בשווקים החופשיים ברווח ממוצע של כ-90€, וכמחצית (57%) מהתושבים משתתפים בארוע הקניות החגיגי. סך כל ההכנסות ביום זה מוערך בכ-330 מיליון €, מתוכם 120 מיליון מושקעים בסחורה בצבע כתום המסמלת את היום החגיגי.

סקירת המניע העיקרי של המוכרים בשוק החופשי מראה כי רק 42% מהם עושים זאת לשם רווח כספי, 28% מונעים מהנאה צרופה ו-12% פועלים מתוך רצון לחסכון במשאבי סביבה. 38% מהקונים משתתפים בארוע הקניות כדי להנות מהאווירה הייחודית ורק 33% מהקונים מצפים למצוא שם עסקאות משתלמות.

** המחקר נכתב ופורסם בשנת 2016 ע"י עמית באום 
למחקר המלא לחצו כאן