במרחב השותפות קיימים שטחים טבעיים (שמורות טבע, יערות נטועים, שטחים פתוחים) לצד שטחים חקלאיים ויישובים, המתקיימים זה לצד זה. למרות שכל אחד משימושי קרקע אלו מתנהל באופן עצמאי, הם משפיעים זה על זה. ברור לנו בשותפות לקיימות אזורית, שייחודו וצביונו של האזור קשור קשר בל ינתק לאפשרות לקיים חקלאות, טבע והתיישבות משגשגים. שאפשר לנהל ולקיים את הכל, תוך הבנה והתחשבות הדדית ומבלי שאחד יבוא על חשבון האחר. האתגר שלנו: למצוא את הדרכים לאפשר קיום משותף שכזה במרחב הזה, מתוך אמון, כבוד הדדי ודיאלוג רציף.

אסטרטגיה לקיום משותף של טבע חקלאות ואדם:

השותפות לקיימות אזורית מגבשת אסטרטגיה מוסכמת לקיום משותף של טבע חקלאות ואדם בדיאלוג משמעותי בין בעלי עניין רבים החברים בשותפות.  אסטרטגיה מתייחסת לשלוש שאלות מרכזיות: מהו המצב הקיים בתחום (מהן הבעיות וההזדמנויות המרכזיות כיום), מהי תמונת העתיד (חזון) הרצויה (לאן אנו שואפים להגיע) ומהם הצעדים שיש לנקוט על מנת לממש בפועל את החזון שהוגדר. לצורך גיבוש האסטרטגיה הוקם צוות משימה ששותפים בו נציגי מגוון בעלי עניין. הצוות נפגש לסדרת סדנאות בהן הוגדרו יחד הסוגיות המרכזיות בתחום, גובשו תובנות לגבי עיקרי המצב הקיים באזור ועוצבה תמונת העתיד הרצויה. בהמשך התהליך נוסחו מטרות לקידום, הוגדרו  כיווני פעולה אסטרטגיים והוצע סל פרויקטים למימוש.

מהן הסוגיות המרכזיות בהן עוסקת האסטרטגיה:

מה קורה באזור שלנו:

קיום משותף של 3 תחומים מורכבים כשלעצמם וכתוצאה מכך הוא באופן טבעי סבוך ומאתגר. כחלק מהתהליך האסטרטגי למדנו יחד את המצב הקיים באזור ביחס לסוגיות שזוהו כחשובות יותר:

מערכות יחסים, אמון וכבוד הדדי – זהו הנושא שהוגדר כחשוב ביותר על ידי פורום בעלי העניין. כיום, קיימת חשדנות וחוסר אמון בין חקלאים, תושבים שאינם חקלאים ונציגי ארגוני סביבה סביב נושאים שונים. חסרה במה למפגש ודיאלוג, מידע חשוב והיכרות אחד עם השני. מאידך, לכולם חשוב מאוד להמשיך לקיים את החקלאות, לשמור על ערכי טבע ונוף ועל איכות החיים של התושבים באזור.

ריסוסים - יש ירידה בכמות הריסוסים באזור ומעבר הדרגתי להדברה משולבת. החקלאים מרססים על פי רוב לפי המלצות המדריך של משרד החקלאות המציע את חומר הריסוס המתאים והסביבתי ביותר. מרבית הריסוסים בהם משתמשים באזור השותפות הם ברמת סיכון נמוכה יחסית (3-4). עם זאת קיים חשש ופחד של התושבים מריסוסים, הנובע גם מחוסר במידע ומחוסר תיאום בין חקלאים לתושבים.

פעילות אדם בשטח חקלאי - קיימות גניבות ופגיעות שונות בתוך השטח החקלאי. ניתן לחלק את פעילות בני האדם בשטחים החקלאיים ל-3: אנשים שנכנסים לשטח החקלאי תוך כדי טיול ולאו דווקא יוצרים נזק, גניבות גדולות (מסחריות או לאומניות) וגניבות פרי או פגיעה בתשתיות של מטיילים.

נזקי בעלי חיים לחקלאות - נזקי בעלי החיים לחקלאות הם גדולים, אך לא קיים מיפוי מרחבי וכמותי של התופעה. במועצה אזורית חוף כרמל עובד פקח של רשות שמורות הטבע והגנים, אשר ממפה את התופעה ונותן מענה נקודתי בעת הצורך. במועצות האחרות החברות בשותפות לא קיים גורם נקודתי המספק מענה לבעיה זו.

פסולת חקלאית - עיקר הפסולת החקלאית היא אריזות חומרי הדברה, פלסטיקים, רשתות וניילונים, פחת פרי, פגרי בעלי חיים וגזם. חסרים מתקנים נוחים ונגישים בהם יכולים חקלאים לזרוק את מיכלי ההדברה והריסוס. משרד החקלאות ממעט לאשר שריפה של גזם ופסולת אורגאנית מטעמים סביבתיים. מרסקת גזם היא הפתרון הסביבתי ביותר לפסולת אורגאנית, אך השימוש בה יקר והעלויות הגבוהות הן על חשבון החקלאי.

פסולת בשטחים פתוחים - בשטחים הפתוחים יש פסולת רבה: פסולת בניין, פסולת מפיקניקים ופסולות אחרות, עם זאת לא קיים מיפוי מסודר של מוקדי הפסולת. זוהי בעיה ארצית ויש קושי לאכוף את השלכת הפסולת. בנוסף, קבלנים, שיפוצניקים ותושבים מהאזור לא מכירים את כלל הפתרונות הקיימים באזור, לפינוי פסולת בניין.

שטחים פתוחים - כלל השטחים הפתוחים באזור השותפות לקיימות אזורית ממופים. קיים צורך מצד תושבים לטפח שטחים פתוחים ממוקדים הנמצאים בסמוך לשטחי המגורים. הרעיון המארגן לניהול וטיפוח של שטחים כאלו הוא שיתוף פעולה אזורי בין הקהילה הצמודה, הרשות המקומית וגורמים רלוונטיים נוספים כגון רשות שמורות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, רשות ניקוז ואחרים.

מרעה - שטחי המרעה באזור השותפות לקיימות אזורית ממופים. כמו כן קיים שיתוף פעולה טוב בין רועים, רשות שמורות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, רשות המרעה וגורמים נוספים. בנקודות נבחרות (במפגש עם שבילים ראשיים) קיימים מעברים מוסדרים לשטחי המרעה המיועדים להולכי רגל ולרוכבי אופניים.

פלטפורמות שיווק ישיר - כיום אין באזור פלטפורמות לשיווק ישיר אלא רק מכירה בחצרות החקלאים. 60-70 אחוזים מסך התוצרת החקלאית נמכרת לרשתות ולסיטונאים ורק 5-10 אחוזים מסך התוצרת נמכרת ישירות לצרכן. מרבית המשקים אינם בנויים למכירה ישירה, אלא למכירה בכמויות גדולות לרשתות. המכירה הישירה נתפסת כמחזקת קהילתיות וכמשהו שיש לו תרומה למערכות היחסים בין חקלאים לתושבים ולקידום כלכלה מקומית מקיימת.

מה אפשר לעשות באזור?

·       קיום קבוצת הידברות תושבים-חקלאים שתעסוק במזעור בעיות והתמודדות איתן באופן קבוע

·       שיקום נחל תנינים וגדותיו וניהול ממשק התפעול שלו על ידי בעלי העניין

·       שיקום אקולוגי של שולי שדות חקלאיים והפיכתם למקור להאבקה ולהדברה טבעית